המערכות שלכם עובדות. הן רק לא מדברות זו עם זו
כל כלי שקניתם פותר היטב את הבעיה שלו. הבעיה היא המרווח שביניהם, שאף אחד לא מכר לאף אחד, ושבסופו של דבר הופקד בידי אדם עם שתי לשוניות פתוחות.
- חשבוניות
- חנות מקוונת
- גיליון אלקטרוני
רשומה אחת
מה מקבלים
חיבורים בין הכלים שכבר משמשים אתכם
כל נתון נכתב פעם אחת ומתעדכן בכל מקום, בלי להחליף אף אחד מהכלים.
מקור ראשי שהוחלט עליו
לכל סוג מידע מוחלט ומתועד איזו מערכת היא הקובעת.
רישום של כל מה שעובר
מה נכנס, מה יצא, מה נכשל ומה נוסה שוב.
איך זה מתנהל
להחליט מהו מקור האמת
לפני שמחברים דבר כלשהו, אנחנו מחליטים איפה צריך לשנות כל סוג מידע כדי שהשינוי יהיה תקף.
לחבר בין המערכות
מבוסס אירועים בכל פעם שאפשר, ובסנכרון תקופתי כשאין אירועים.
לעבד מחדש ולהתריע
כששירות נכשל, האינטגרציה שומרת את מה שלא נמסר, מנסה שוב ומתריעה בפני אדם אם היא מוותרת.
מה אנחנו לא מבטיחים
- אנחנו לא מחליפים את הכלים שכבר משמשים אתכם. החלפת CRM היא פרויקט גדול בהרבה.
- בלי API, הדרך פחות אלגנטית: ייצוא מתוזמן, קבצים או קריאה ישירה מבסיס הנתונים. אנחנו אומרים זאת מראש.
- אנחנו לא מחברים מערכות בלי שהוחלט מהו המקור הראשי של כל מידע.
פרטים נוספים
למה זה קורה לכולם
אף אחד לא בוחר במערכות מבודדות. זה קורה בהצטברות. קונים מערכת חשבוניות כי זו הייתה חובה, CRM כי צוות המכירות גדל, חנות מקוונת כי נוצרה הזדמנות, וכלי לאימייל כי מנהל השיווק כבר הכיר אותו. כל החלטה הייתה סבירה כשלעצמה.
מה שמעולם לא היה לו בעלים הוא המרווח שביניהם. ומכיוון שמישהו היה חייב למלא את המרווח הזה, מילאו אותו אנשים, ידנית, בלי שמישהו החליט אי פעם שכך יהיה.
השאלה שאנחנו שואלים קודם
לפני שמחברים דבר כלשהו: מהו מקור האמת לכל סוג מידע?
אם לקוח משנה כתובת, איפה צריך לבצע את השינוי כדי שיהיה תקף? אם התשובה היא "תלוי" או "בכולם", עדיין אי אפשר לבנות את האינטגרציה, כי אין דרך ליישב התנגשויות. ההחלטה הזאת מייגעת, מעוררת ויכוחים, והיא ההבדל בין אינטגרציה שמחזיקה מעמד לבין אינטגרציה שמייצרת כפילויות בלי הפסקה.
איך אנחנו מחברים
מבוסס אירועים, בכל פעם שאפשר. כשמשהו קורה במערכת אחת, היא מודיעה והמידע ממשיך מיד. זה מהיר יותר וצורך פחות משאבים.
בסנכרון תקופתי, כשאין אירועים. כל חמש דקות, כל שעה, פעם ביום. בוחרים לפי הדחיפות האמיתית, לא לפי מה שנראה טוב יותר.
עם עיבוד מחדש, תמיד. שירותים נופלים, חיבורים מתנתקים, תשובה מתעכבת יותר מדי. כל מה שאנחנו מקימים מניח זאת ומנסה שוב, בהמתנה הולכת וגדלה, ומתריע בפני אדם כשהוא מוותר.
המקרה הנפוץ ביותר: האתר שלא מדבר עם השאר
הדוגמה שחוזרת הכי הרבה היא גם היקרה ביותר במונחי הזדמנות שאבדה. מישהו ממלא טופס באתר. מה שאמור לקרות הוא: נוצרת רשומה, התראה מיידית נשלחת למי שעונה, מעקב מתוזמן, ומדידה.
מה שקורה בדרך כלל הוא שמגיע אימייל לתיבה משותפת. אם האדם הנכון לא רואה אותו, אף אחד אחר לא יודע שהוא היה קיים. לכן אנחנו מתייחסים לאתרים וליצירת לידים כאל עניין שהוא, בפועל, שאלה של אינטגרציה.
מה שואלים אותנו תמיד
ומה אם לאחד הכלים אין API?
זה קורה, בעיקר בתוכנות ישנות יותר. במקרים כאלה כמעט תמיד יש דרך: ייצוא מתוזמן, קבצים בתיקייה משותפת, קריאה ישירה מבסיס הנתונים. זה פחות אלגנטי ואנחנו אומרים זאת מראש, אבל זה פותר את הבעיה.
מה קורה כשאחת המערכות מושבתת?
האינטגרציה שומרת את מה שלא הצליחה למסור ומנסה שוב. מה שאנחנו אף פעם לא עושים הוא לתת למידע ללכת לאיבוד בשקט: אם אחרי כמה ניסיונות הוא לא עובר, מישהו מקבל התראה, עם רישום של מה שלא נמסר.
זה מחייב אותנו להחליף CRM?
לא. העיקרון של התחום הזה הוא בדיוק ההפך: לשמור על הכלים שאתם כבר משלמים עליהם וכבר יודעים להשתמש בהם, ולפתור את המרווח שביניהם. החלפת CRM היא פרויקט גדול בהרבה, ורק לעיתים רחוקות היא הפתרון לנתונים שלא זורמים.
ספרו לנו מה מעכב את הפעילות שלכם.
תארו את הבעיה במילים שלכם. אין צורך לדעת מה צריך לבנות.
- אנחנו קוראים את הפנייה.
- אנחנו עונים בתוך שעה, באימייל או בטלפון, באנגלית או בפורטוגזית.
- אם זה מתאים, נקבע שיחה.